יעקב מימון (וַסֶרמן) (1902 – 26 ביולי 1977) היה הוגה ומפתח שיטת הקצרנות העברית הנפוצה ומייסד מפעל של הנחלת הלשון העברית במעברות, יקיר ירושלים (1967) וחתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת 1976.

יעקב מימון נולד בשם יעקב וסרמן ב-1902 בליבאו שבלטביה (רוסיה) לאליהו ובלה וסרמן (דודו היה הרב אלחנן וסרמן). ליעקב היו 8 אחים ואחיות – 5 מאמו בלה ו- 3 אחים למחצה מאשתו הראשונה של אביו שרה שנפטרה בלידת ילדה השלישי.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כשלטביה הייתה תחת כיבוש גרמני, למד יעקב הצעיר חשבונאות וקצרנות על פי השיטה הגרמנית – דבר שהיווה מפתח לפעילותו בארץ. בשנת 1921, בהיותו כבן עשרים, עלה לארץ ישראל לבדו בעלייה בלתי ליגאלית דרך לבנון. עם עלייתו לארץ ישראל עִברת את שם משפחתו מווסרמן למימון. ארבעה מאחיו שעלו לישראל בעקבותיו לישראל שינו את שמם למימון בעקבותיו. גם הוריו אליהו ובלה עלו לארץ לבסוף ב- 1935 וכך ניצלו מגורל יהדות לטביה שנשארה שם והושמדה ברובה בשואה, וביניהם דודו - הרב המפורסם – רבי אלחנן וסרמן.

יעקב הגיע לירושלים ועבד בה. בשנת 1925 נישא לאסתר לבית מזרחי, ילידת חברון, ונולדו להם ארבעה ילדים. המשפחה התגוררה במעונות עובדים שבגבול השכונות רחביה ושערי חסד. בנו עמנואל נהרג במלחמת העצמאות ב-1948 בקרב על צמח.

ממציא הקצרנות העברית 
בתקופת מלחמת העולם הראשונה למד יעקב הצעיר חשבונאות וקצרנות גרמנית. חודשים מעטים לאחר הגיעו לארץ התקבל לעבודה בלשכה הראשית של הקרן הקיימת לישראל, בעיקר בזכות שליטתו בקצרנות הגרמנית. השפה הגרמנית הייתה אז כמעט השפה הרשמית של מוסדות ההסתדרות הציונית. יעקב הוזמן על ידי דוד בן-גוריון לשמש כקצרן עבור מוסדות היישוב ומפא"י. הוא החל לרשום באספות וועידות של ההסתדרות ותנועת העבודה, וכן הוזמן להשתתף בקונגרסים הציוניים באירופה בשנות השלושים.

תוך כדי עבודתו הצליח להתאים את שיטת הקצרנות שלמד לעברית, דבר שהרחיב את אפשרויות השימוש בה. יעקב התמיד לרשום את נאומי הדוברים באספות וועידות של ההסתדרות ותנועת העבודה ושל המוסדות הנבחרים של היישוב העברי. החל משנת 1929 גם הוזמן לרשום את הנאומים בעברית  יחד עם תלמידיו, בדיוני הקונגרסים הציוניים שהתכנסו אז באירופה, ולאחר קום המדינה – בקונגרסים, שהעבירו את מקום התכנסותם לישראל. אחיו, צבי מימון, שהיה שותף ליעקב בחיבור שיטת הקצרנות, עלה לארץ בשנת 1935 והחל לעבוד בסוכנות כקצרן. לאחר מכן צבי שימש שנים אחדות כמזכירו האישי של בן-גוריון,

יעקב הוציא לאור את המהדורה הראשונה של הספר "סטנוגרפיה לעברית" המגדיר את שיטת הקצרנות העברית שהמציא. שיטתו התקבלה כשיטת הקצרנות הרווחת בארץ, ועם קום המדינה - בעבודת הכנסת ומשרדי הממשלה. בעיצומה של מלחמת העצמאות נרתם למשימה של הכשרה מזורזת של קצרנים שישמשו את הכנסת ואת משרדי הממשלה. בשנת 1951 עבר מקרן היסוד למשרד ראש הממשלה,‏‏ היה לקצרן הראשון של ממשלת ישראל ורשם את ישיבות ממשלת ישראל והכנסת כמעט עד לסוף ימיו.  


אמנם הקצרנות היתה גם היא מפעל חייו – אך לא לשם כך הזכרנו אותה כאן. העבודה השוטפת במחיצת שרי הממשלה, חברי הכנסת ואישי ציבור רבים סייעה לו בגיוס תמיכה למפעל ההתנדבות, שאמנם נעשה ביוזמתו האישית ובארגון עצמאי, הרי שנשכר גם  מתמיכה כזו ואחרת של המוסדות.
 

יעקב מימון

פעולת ההתנדבות בקרב עולים

היו ימים 
בראשית שנות החמישים החלה אסתר אשתו של יעקב, להתנדב במסגרת "ארגון אמהות עובדות" אשר סייע לנשים עולות, רובן חסרות ידיעת קרוא וכתוב, להיקלט בארץ. יעקב נלווה לאשתו בפעולת ההתנדבות במעברות, ובהמשך הלך בעקבותיה ונרתם אף הוא לפעולה בקרב העולים החדשים. הוא צירף אליו את תלמידותיו מבית הספר סליגסברג בירושלים, שבו לימד קצרנות. בהמשך צירף לפעילות רבים מבני משפחתו וממכריו והמשיך בפעולה גם לאחר פטירת אסתר ב- 1964. 


יעקב החל לפעול במעברת לוזים, בה ריכז שיעורי עברית שניתנו על ידי שמונה מתנדבים. הפעילות התרחבה למעברות נוספות בפרוזדור ירושלים, ובהמשך כללה אף יישובים מרוחקים ובהם מרגליות, דובב וחצור הגלילית לשם הביא מתנדבים נוספים ש"גייס" מהאזור. במהלך השנים הרחיב והעמיק את פעולות ההתנדבות וזכה לתמיכה ושיתוף פעולה של תנועות נוער, יחידות צה"ל, אוניברסיטאות, קיבוצים ויהדות התפוצות, ולא פסח אף על חברי כנסת, שרים ונשיאים. מימון גייס אלפי מתנדבים, אשר היו מגיעים בהנחייתו לבתי עולים ומסייעים בהקניית השפה ובהתערות בחיי הארץ. פעולות אלו נמשכו בשכונות מצוקה, והתחדשו במרכזי הקליטה שהוקמו עבור העלייה מברית המועצות בשנות השבעים. יעקב עסק בפרויקט ההתנדבות כחצי יובל שנים, עד לימיו האחרונים ב-1977.
 
הכרת הממסד וקבלת פרס ישראל
על פעולות אלו זכה בתואר יקיר ירושלים (1967) ובתואר עמית כבוד של האוניברסיטה העברית בירושלים (1976). בשנת 1976, כשנה לפני מותו, הוענק ליעקב מימון פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

יואל דורקם מספר 
בין השותפים לפעולה היה יואל דורקם מקיבוץ צובה. מספר יואל על פגישתם הראשונה: "...מתי שהוא בשנות השבעים נפתח בשכנותנו מרכז הקליטה מבשרת ציון, שנועד בעיקר לקליטת עולים בעלי מקצועות חופשיים אשר להם השפה העברית אמורה להוות כלי עבודה חיוני במיוחד... באחת האספות הכלליות בצובה הופיע יום אחד יהודי מוזר למראה, איש קטן בעל פנים חרוצות, קמטי הבעה, מעט ערמומית, משקפיים מדגם מיושן, וכובע אירופאי עם שוליים, שלא הותיר ספק באשר למוצאו של האיש. הוא הוצג באסיפה כיעקב מימון, קצרן הממשלה ופעיל בקליטת העלייה. מטרת ביקורו הייתה לגייס מתנדבים לעזרת העולים החדשים במבשרת ציון, עם דגש על לימוד השפה. במבט לאחור אני יכול לקבוע בפה מלא, שהייתה לאדם זה השפעה מכרעת על מהלך חיי וחיי משפחתי. כתריסר חברים וחברות שלנו נרשמו באותו ערב ל"פעולה" כפי שכינה יעקב מימון את פעילותו, אשר הסתבר לנו בהמשך שהיא פרוסה בכל רחבי הארץ, בריכוזי עולים, בערי הפיתוח, במעברות ובמרכזי הקליטה..."

ממשיך יואל ומספר על אופן הפעולה של יעקב: "... ככל שהכרנו את האיש ואת פעלו, נדהמנו להיווכח כיצד הוא מפעיל בו זמנית מאות מתנדבים ללא כל מנגנון פורמלי, מקבל תרומות ללא כל בקרה, מתוך אימון מוחלט שיוציאן למטרה שלה הן נועדו, ולא אחת הוסיף סכומים מכיסו הפרטי להוצאות שונות. מרבית נסיעותיו נעשו בתחבורה ציבורית. רק בשנותיו האחרונות הסכים לקבל את הצעתו של צלם העיתונות הירושלמי הנודע קורט מאירוביץ', שאתו יצר קשרי ידידות הדוקים, להסיעו לריכוזים מרוחקים, כגון, נצרת עילית וחצור הגלילית, תמורת תשלום הוצאות הדלק בלבד...

...פעם אחת, ברגע נדיר של שלווה הרהבתי עוז ושאלתי אותו ישירות: יעקב, מנין אתה לוקח את הזמן לתפקד גם כקצרן הממשלה, כולל תעתיק של כל הדיונים, גם לרכז את פעילות המתנדבים עם העולים, כולל השגת התחבורה להסעתם ליעדיהם, גם לגייס מתנדבים חדשים להרחבת 'הפעולה', ובנוסף לכל זה לכתוב מכתבים לעיתונות היומית לצורך פולמוס אודות נושאים שונים?

יעקב חייך אחד מאותם חיוכים ממזריים במקצת המוכרים לנו היטב והשיב מנה וביה: 'פשוט מאוד, אינני עוסק, לא ברכילות ולא בלשון הרע, ועל כן יש לי המון זמן פנוי!...'".

זה היה האיש ועם פטירתו ב- 1977 נוצר חלל גדול שנזקק למילוי, לטובת העולים והמתנדבים. 
יעקב מימון, בדרך לישובי העולים
מלמד עברית

 
טלפון:  054-7886844   |   דוא"ל: info@maimon-volunteers.org.il   |   כתובת:  עמותת מתנדבי יעקב מימון, אצל עמרי מימון, קיבוץ צרעה, 9980300